מחקר הוא עניין טריקי. בצעו יותר מדי ממנו ולעולם לא תגיעו לכתיבת הספר עצמו. בצעו פחות מדי ממנו ומחיר חוסר הידיעה עלול להיות הרסני! אבל מחקר במידה הוא חשוב, מהנה ויכול להציע חוויות והרפתקאות שמהוות סיפורים בפני עצמן. לשם הכנת ההרצאה פניתי לסופרות וסופרים מוכרים ושאלתי אותם על הדברים הכי מצחיקים, משונים ומופלאים שגילו בזמן שעשו מחקר לספריהם.
סיפורי מיתולוגיה ומעשיות קדמו לפנטזיה ולמדע הבדיוני ומעניקים השראה ליצירות רבות עד היום. כנראה הדוגמה המפורסמת ביותר למעשיות הוא האוסף של האחים גרים. האגדה המוכרת היא שהאחים הסתובבו ברחבי גרמניה וליקטו מעשיות בטרם יאבדו בתהומות השכחה, עקב מסורת סיפור הסיפורים הגוועת. אבל לפני שאנחנו הולכים ושואבים מהן השראה, כדאי שנבין מה המעשיות היו באמת, ומה היה מקומן בהיסטוריה. המציאות, כרגיל, עולה על כל דמיון.
במחוזות הפנטזיה והקסם הכול יכול לקרות. אך בבואכם לצאת למסע יצירתי אל ממלכות הסיפורים, יש כמה חוקים שיכולים לעזור לכם לצלוח את הדרך בלי ללכת לאיבוד.
בהרצאה זו נכיר כמה גישות בחקר המעשיות ונראה כיצד המבנה הקלאסי של המעשייה השפיע על נרטיבים ספרותיים וקולנועיים מימיה הראשונים של ספרות הפנטזיה ועד היום.
ספרות פנטזיה היא תופעה חדשה יחסית. ספרות פנטזיה לילדים חדשה ממנה. כתוצאה מפריחתה המטאורית במאה ה-20, לא מדובר רק בסוגה אמנותית, אלא גם תעשייה משומנת היטב המגלגלת מיליארדים. אז מיהו קהלה של ספרות זאת? האם יש ספרות ילדים “טובה” ו”רעה”? מיהם הילדים שזוהי, לכאורה, הספרות שלהם, ובאיזו מידה הפנטזיה שמגדירה אותה אכן שלהם?
לכאורה, ספרות פנטזיה לילדים ולנוער אמורה לסייע בתהליך החברות וההתאמה של קהלה לחברה. לאחר אי אילו הרפתקאות, שבים הגיבורים/ות, מצוידים בכלים ובידע הדרושים כדי להשתלב בחברה ולתרום לה. אם כך, מדוע, פעם אחר פעם, הסוגה מציגה דמויות אינדיובידואליסטיות, ששוחות נגד הזרם, מורדות במוסכמות החברתיות וזוכות בשל כך למקום של כבוד?
הינשוף עם מכתב הקבלה להוגוורטס לא בא. בגב ארון הבגדים יש רק דופן אחורית. פיטר פן לא בא לקחת אותך לארץ לעולם-לא. אבל האם היית רוצה שזה יקרה? בהרצאה זו נדבר על ממלכות פנטזיה, ונבחן את אופיין ואת המחיר שהדמויות משלמות על נטישת המציאות, השהות במחוזות הדמיון, ובסופו של דבר השיבה לעולמנו.
תמו ההרפתקאות, גיבורינו עזבו את מחוזות הקסם ושבו למציאות, אל בתיהם. השיבה הביתה והסוף הטוב אחראים, במידה רבה, לביקורת כלפי ספרות הפנטזיה. אבל מבט מעמיק יותר על הישורת האחרונה בספרים מגלה אמיתות לא צפויות. בהרצאה זו נדבר על השיבה הביתה, ונבדוק אם היא בכלל אפשרית.
המהפכה התעשייתית הביאה איתה בשורה של עולם חדש ומופלא – עולם עירוני ומתקדם, עתיר טכנולוגיה והזדמנויות. אולם עבור רבים הפך המפגש עם העולם המודרני המתהווה למקור של טראומה ופחד. החרדות הללו חלחלו גם אל סיפורי פנטזיה ואימה, שבהם תגליות מובילות לתוצאות הרסניות. בהרצאה נבחן כמה סיפורים מהסוג הזה, ננסה לעשות כמה תגליות משלנו ולצאת מזה בשלום.
ישראלים לא אוהבים פנטזיה ומד”ב! אי אפשר להוציא ספרות ז’אנרית בארץ! המשחק מכור! למי שלא רוצה לכתוב בז’אנר, יש את כל הסיבות הכי טובות. ובכל זאת, יוצאים מדי שנה עשרות, אם לא מאות כותרים בסוגות הספקולטיביות. איך אפשר לכתוב, לפרסם ולהתפרסם בארץ ובחו”ל? זוהי הרצאה מעשית, עמוסה לעייפה במידע על התעשייה, וחובה עבור כל מי שרוצה לעסוק בתחום.
